
אני מכירה את זה מבפנים
התחלתי בפינה בסלון של אמא שלי, עם 8 צבעים. בלי כיתה, בלי תלמידות, ובלי מושג איך מוכרים קורס.
אף אחת לא לימדה אותי ללמד. למדתי על בשרי: קורסים שנפתחו וקורסים שלא, תלמידות שהצליחו ותלמידות שלא הבנתי למה לא, מחירים שהפסדתי עליהם בלי לשים לב.
מהפינה הזאת צמחה אקדמיה עם שתי כיתות מלאות כמעט כל יום, והקורס הדיגיטלי הראשון בארץ בתחום. ולכל מהלך בדרך היתה מחשבה מאחורי הקלעים.
בשנה האחרונה ישבתי וכתבתי את כל מה שהייתי רוצה שמישהי תגיד לי לפני המחזור הראשון שלי. לא תיאוריה. מה שעבד לי, מה שלא, ולמה. בלי לשמור סודות.

















